ספרים וכתיבה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

בכל רחבי העולם, היכן שיש קפיטליסטים, חופש העיתונות פירושו החופש לרכוש אחזקה בעיתונים, לקנות כתבים בכסף, לשחד, לקנות ולזייף "דעת-קהל" לתועלת הבורגנות.

סופר בספרו צריך להיות כמו אלוהים ביקום, נוכח בכל מקום ונראה בשום-מקום.

איזה משוט כבד הא העט, ובאיזה זרם עז על הרעיונות לחתור... כמה נפלא ודאי להיות סופר גדול, להשליך אנשים לתוך מחבת המשפטים שלך ולגרום להם לקפוץ באוויר כמו ערמונים.

אל תקראי כפי שעושים הילדים לשם הנאה, ולא כפי שעושים השאפתניים כדי ללמוד. לא, קראי כדי לחיות.

"לא מוצא חן בעיני להרוג בחורה", אמר הספרדי.

"אלוהים עושה את זה כל הזמן; אם זה לא מפריע לו, זה לא צריך להדאיג אותך."

הזיכרון דומה לספרות; או שמא הספרות היא שדומה לזיכרון. מיום שהתחלתי לכתוב סיפורים התחוור לי שהזיכרון הוא מעין סיפור, או להיפך. בין כך ובין כך, גם אם אתה משתדל מאוד להכניס את הדברים בצורה מסודרת, ההקשר שלהם תועה לו הנה והנה, עד שבסופו של דבר הוא פשוט איננו, וזהו. מה שנשאר לך זה ערימה של חתלתולים המתגלגלים זה על זה. ערימה חמימה ורוחשת חיים, בלתי יציבה עד כדי ייאוש. ואז, כדי להציג את הדברים האלה כמשהו שאפשר למכור אותו, אתה קורא להם מוצרים מוגמרים – לפעמים רק המחשבה על זה ממש מביכה. באמת, זה יכול לגרום לי להסמיק. ואם הפנים שלי לובשים את הגוון הזה, אני בטוח שכולם מסמיקים.

בכל הכנות, אני יודע בדיוק מה הייתי עושה עם אלמותיות; הייתי קורא כל ספר בספרייה.

לכתיבה שלי דרושה לי פרישות, לא כמו של "נזיר מתבודד", פרישות כזאת לא תספיק, אלא כמו של מת. כתיבה, מבחינה זו, היא שינה עמוקה יותר, כלומר, מוות, וכמו שאי אפשר ואין מושכים ומוציאים מת מקברו, כך גם אי-אפשר למשוך אותי משולחן-הכתיבה שלי בלילה.

אל תחשוב - זה מגיע אחר-כך. עליך לכתוב את הטיוטה הראשונה שלך עם הלב. אתה משכתב עם הראש. המפתח העיקרי לכתיבה הוא לכתוב, לא לחשוב!

שום דבר אינו שחור לגמרי או לבן לגמרי, והלבן הוא לעיתים קרובות שחור שמסתתר, והשחור הוא לפעמים לבן שלא הצליח.