- מציג ציטוטים 150 - 160 מתוך 427 בקטגוריית ספרים וכתיבה
מכל היצורים בעולם, הטרולים הם היחידים שמאמינים, כי החיים נעים אחורה בזמן. אם העבר גלוי והעתיד נסתר, הם אומרים, שאתה פונה לכיוןן הלא נכון. כל דבר חי נע דרך החיים מהסוף להתחלה. וזה רעיון מעניין מאד, בהתחשב בעובדה שהומצא על ידי גזע של יצורים, שבילו את רוב זמנם בהטחת סלעים האחד בראשו של השני.
{ מתוך הספר "איש הקציר" }
10
היתרון אשר לעברית על לשונות אחרות בהיותה הלבוש הטבעי של היהדות, שבו נולדה וגדלה והאריכה ימים.
- אחד העם
8.3
אני לא מדיח, לא מאשים, לא הורס. תשכחו כל מה שכתוב בתלמוד. אין זו אשמתי שהוא לקח לעצמו את התהילה והיופי והאור כמליצי יושר. ואני קיבלתי את מה שנשאר. אבל תנו לי לגלות לכם משהו, לא תשמעו אף פעם על שטן נוקם ונוטר, על שטן חרי אף, על שטן ששולח מגפה ורעב.
{ מתוך הספר "שטן", מפי הדמות 'שטן' }
אביר נודד בלא אהבה, משול לעץ ללא עלים וללא פרי, ולגוף ללא נשמה.
{ מתוך הספר "דון קישוט" }
10
אבל ידיו של האדון האחד הונחו על גרונו של ק', ואילו האחר נעץ את הסכין בליבו וסובב אותה שם פעמיים. בעיניים רמות עוד ראה ק' איך גוחנים שני האדונים, לחי אל לחי, אל פניו, ומתבוננים בהכרעת הדין. "כמו כלב!" אמר, כאילו ביקש לומר כי הבושה תשרוד אחריו.
{ מתוך "המשפט" }
גדולות ונפלאות לא סיפרתי עלי. מי כמוני יודע את עוניי. לא מתוך ענווה פסולה אני אומר כך, אלא מתוך שדעתי אני - סופר שסבור שיש לו לספר גדולות על עצמו הרי הוא מועל בשליחותו. מי שנתן לו אלוקים בידו עט סופרים הרי הוא צריך לכתוב את מעשי השם ונפלאותיו עם בני אדם.
9.4
יש רגעים מסוימים בחייו של בן-אדם שאין בהם דקות אמיתיות, כך שאי-אפשר לספור אותן.
{ מתוך הספר "דולורס קלייבורן" }
אז מה קרה? ובכן, מה שקורה כל הזמן בעניינים כאלה, אני מתארת לעצמי, כשבוצע רצח והדבר נשאר בגדר סוד. החיים ממשיכים, זה הכל. אף-אחד לא צץ עם מידע של הרגע האחרון כמו בסרט, לא ניסיתי להרוג מישהו אחר, ואלוהים לא הלם בי למוות עם מכת-ברק. אולי הוא הרגיש שלשלח בי ברק בגלל ג'ו סנט ג'ורג' יהיה בזבוז של חשמל.
{ מתוך הספר "דולורס קלייבורן" }
מוקדם מאוד בחיי היה זה מאוחר מדי. בגיל שמונה-עשרה כבר היה מאוחר מדי. ההזדקנות היתה ברוטלית. היא פשתה על תווי-פניי, לאט לאט. עקבתי אחר ההזדקנות של פניי באותו עניין שהייתי מגלה, למשל, בקריאת ספר. פרצוף חדש זה, נצרתי אותו. קווי-המתאר דומים לכפי שהיו, אך נראה שהוא עצמו הרוס. פנים הרוסות יש לי.
{ מתוך הספר "המאהב" }