כשאב נותן לבנו שעון שעבר דורות בירושה הוא אומר: אני נותן לך מאוזוליאום של תקווה ותשוקה שיתאים לצרכיך האישיים לא יותר משהתאים לצרכיי, או לצרכיו של אבי. אני נותן לך אותו לא כדי שתעקוב אחרי הזמן, אלא כדי שתשכח אותו לרגע מפעם לפעם, ושלא תבלה כל יום מחייך בניסיון להכניע אותו.

- ויליאם פוקנר

9.4
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©