יום אחד הראו לו במנזר אחר גולגולת ילד בתוך תיבת-זהב: "של הקדוש קיריקו היא," אמר לו הנזיר המחזיק במפתחות חדר-הגנזים; כעבור כמה ימים הראו לו במנזר אחר עוד גולגולת גדולה מן הראשונה. "של הקדוש קיריקו היא," נאמר לו. פאפא יאנארוס לא התאפק: "הרי שלשום הראו לי גולגולת אחרת של אותו קדוש!" - "אם כן," השיב לו הנזיר, "ההיא של הקדוש בהיותו צעיר!"

"כוח רב," הירהר פאפא יאנארוס בלכתו, "כוח רב צפון בנשמת האדם; היא נוטלת פיסת-בד ועושה אותה לדגל!"

פאפא יאנארוס מחה את עיניו בהתמרמרות. הביט סביבו פן ראה אותו מישהו בקלקלתו. התאפק; אולם הנעימה הזאת, שנים כה רבות לאחר ששמעה, עדיין הוספיה לקרוע את לבו. כאילו הוסרה הקליפה הדקה העוטפת את התוך של בני-האדם, הקליפה העשויה דאגות יום-יום ופשרות פחדניות, והנעימה העצורה התפרצה משוחררת, ללא רסן. כל הנוראות שחשש פאפא יאנארוס כי הן נמצאות בתוך תוכו ולא העז לחשוף אותן לאויר העולם, שוחררו על-ידי הנעימה הזאת, ופאפא יאנארוס הביט מזועזע במה שנגלה לו בקרבו ובקרב העולם.

"אל אלוהים", מילמל והצטלב, "אילו שערים נפתחים לפנינו בחלומות, אילו כנפים! אלוהים, אם כותב אתה בספריך גם את חלומותינו, אזי אבדנו!"

איזהו חופשי? כל שאינו ירא את המוות.

אף על פי כן רחשתי לו כבוד, ולא הסברתי לעצמי את הרגש הזה; רגש של כבוד ופחד וחמלה. הוא היה אמיץ, ישר, עני, האמין במאבקו, היה מוכן להקריב את עצמו בכל רגע למען יוון. בפלוגתו אין לך בטחון שלא תיהרג, אך מובטח לך שלא תיכלם. הקצין שלנו הוא מן האנשים הנדירים כל-כך בשפל המוסרי של ימינו, שמעל לטובת עצמם ולאושרם הם מעמידים רעיון; ייתכן שהרעיון צודק, ייתכן שהוא מוטעה; אבל הם מקריבים חייהם למענו.

"אני נלחמת לחירות, אני בת-חורין ועושה כרצוני!"

"חירות פירושה לפעול לפי רעיון; לא לעשות כרצונך."

"במה דברים אמורים - בגברים; אבל אני אשה; כשאני רואה גברים עולה בדעתי דבר אחד בלבד: לבחור מישהו מביניהם."

"אינני יודע מה פירוש אלוהים, כומר," אמר לו. "אבל אני יודע שאינני אלא נפח גס, בור ושוטה. ובכל זאת אילו הייתי אני בורא את העולם, היה העולם טוב יותר."

קשה, קשה לנשמה להיעקר מן המים והאדמה המוכרים לה.