לאחר זמן מה כל מה שאני עושה זה לאגרף שבבי עצמות רטובים לאריחי-הרצפה. אז אני מפסיק.

זה הזמן להוכיח לחברים שלך שאתה שווה משהו. לפעמים זה כולל את המוות שלך, לפעמים זה כולל הרג של הרבה אנשים.

כשזה מגיע להקניית תחושת בטחון בבת 19 שעברה טראומה, אני כשיר לכך בערך כמו נפגע שיתוק שמבצע ניתוח מוח עם מפתח שוודי.

רוב האנשים חושבים שמארב הוא אדם משוגע. פשוט נפל בחלקו המזל הרע של להיוולד במאה הלא-נכונה. הוא היה מרגיש בבית באיזה שדה-קרב עתיק, מניף גרזן לפנים של מישהו, או בזירה רומית, מניף את חרבו מול גלדיאטורים אחרים, כמוהו.

הלילה חם כמו הגיהנום. זה היה חדר מחורבן, בחלק מחורבן של עיר מחורבנת - אני לוטש עיניים באלילה. היא אומרת לי שהיא רוצה אותי. אני לא הולך לבזבז עוד דקה אחת בתהייה איך נפל בחלקי מזל שכזה. היא מריחה כמו שמלאכים היו צריכים להריח, האישה המושלמת... האלילה. גולדי, היא אמרה שקוראים לה גולדי.

אני אוהב רוצחים שכירים. לא משנה מה אתה עושה להם, אתה לא מרגיש רע עם עצמך.

אני החבר החדש של שילה ויצאתי מדעתי. אם תנסה לדבר עם שילה או אפילו תחשוב על שמה, אני אחתוך אותך בדרכים שיעשו אותך חסר תועלת לנשים.