כל עוד חסר לך משהו, אתה כמהה אליו בלי הרף. אם רק היה לי הדבר האחד הזה, אתה אומר לעצמך, היו כל הבעיות שלי נפתרות. אבל ברגע שהשגת אותו, ברגע שתוקעים לך ביד את מושא תשוקותיך, הוא מתחיל לאבד את קסמו. צרכים אחרים תופסים את מקומו, תשוקות אחרות צפות ועולות, לאט-לאט אתה מגלה שחזרת למקום שהתחלת ממנו.

אתה מתאמץ יותר מדי. מרוב שאתה שקוע בצדקנות שלך, אתה עיוור למה שסביבך. ואם אתה לא יכול לראות את מה שנמצא מתחת לאף שלך, לעולם לא תוכל להביט בעצמך ולדעת מי אתה.