מי שמוסר את עצמו לידי הזולת כמו חייל הנופל בשבי, עליו להשליך תחילה כל נשק מידיו, וכשאין בידיו שום אמצעי הגנה מפני מכה, אין מפלט מן השאלה; מתי תנחת עליו המכה?

החושך טהור, זך ונעדר תמונות וחזיונות. החושך הוא ללא קץ, ללא גבולות. החושך הוא האין סוף שכל אחד מאיתנו נושא בחובו.

נערה שנאלצת להגיש בירה לשיכורים בימי חול, במקום לשאוף למשהו 'נעלה' יותר, אוגרת בתוכה מלאי גדול של חיוניות, שאנשים הלומדים באוניברסיטה ומפהקים מעל ספריהם כלל לא חולמים עליה. מה שמבדיל את בעל ההשכלה הגבוהה ממי שלמד בכוחות עצמו אינו מידת הידע, אלא מידת החיוניות והביטחון העצמי.

מי ששואף למשהו נעלה יותר חייב להביא בחשבון שביום מן הימים יקבל סחרחורת. מהי סחרחורת? פחד הנפילה? אם כן מדוע מסתחרר הראש גם במגדל תצפית מוקף מעקה ביטחון? סחרחורת היא דבר שונה מפחד הנפילה; סחרחורת פירושה שהתהום הפעורה תחתינו מושכת אותנו, מפתה אותנו, מעוררת בנו כמיהה לנפילה, מפניה אנו מתגוננים בבהלה. יכולנו לקרוא לה גם שיכרון החולשה - אדם מודע לחולשתו ואינו רוצה להיאבק בה, אלא להיכנע לה, הוא משתכר מחולשתו ברצונו ליפול באמצע הכיכר, לעיני כול, להיות מטה ועוד נמוך ממטה.

המבחן המוסרי האמיתי של האנושות, מבחנה היסודי ביותר (הטבוע בנו כה עמוק עד שהוא נעלם מעינינו) הוא ביחסה כלפי אלה הנתונים בידיה לשבט או לחסד: בעלי-החיים.