אפילו העלוב שבאנשי החברה שלנו אינו יכול להתקיים ולהתפתח ללא המאמצים החברתיים המצטברים של דורות רבים. לכן, היחיד, תבונתו והחופש שלו, הם התוצר של החברה, ולא להפך: החברה היא אינה התוצר של היחידים המרכיבים אותה; וככל שהיחיד מפותח יותר, כך רב יותר החופש שלו - וככל שהוא תוצר גדול יותר של החברה, כך הוא מקבל ממנה יותר וחב לה יותר.