...אנחנו אף לכזב לא נדע בשכלנו אנו! רשאי אתה לכזב לי, ואולם כזב על פי דרכך אתה ואז על פיך אשקך. הכזב על פי דרכך אתה - הרי זה כמעט טוב מן האמת על פי אחרים. במקרה הראשון הרי אתה אדם, אך בשני אינך אלא ציפור בלבד! האמת לא תברח אולם מקור החיים עלול להסתם.

דבר כזב - לעולם לסליחה ניתן; חביבים כזבים, לפי שהם מוליכים אל האמת. לאו, המרגיז הוא בכך, שהללו מכזבים, ונוסף לכך לכזביהם - הם יסגודו.

הזיות! כך קורה תמיד אצל יפי הנפש הללו. עד הרגע האחרון מקשטים הם את האדם בנוצות טווס, ועד הרגע האחרון מקווים הם רק לטוב, לא לרע; למרות שתחושת הלב המוקדמת מתריעה בהם על הצד האחר של המטבע, בשום פנים ואופן לא יאמרו לעצמם מראש ולו גם מילה אחת של אמת, עצם המחשבה כל כך מזעזעת אותם, והם דוחים את האמת בשתי הידיים עד לאותו רגע שאותו אדם מדביק להם במו-ידיו אוזניים של חמור.

אנחנו: לכזב לא נדע בשכלנו אנו! רשאי אתה לכזב לי, ואולם כזב על פי דרכך אתה ואז על פיך אשקך. הכזב על פי דרכך אתה - הרי זה כמעט טוב מן האמת על פי אחרים. במקרה הראשון הרי אתה אדם, אך בשני אינך אלא ציפור בלבד! האמת לא תברח אולם מקור החיים עלול להסתם.