מי שאין נפשו משוטטת במרחבים, מי שאינו דורש את אור האמת והטוב בכל לבבו, איננו סובל הריסות רוחניות, אבל אין לו גם כן בנינים עצמיים. הוא חוסה בצלם של הבניינים הטבעיים, כמו השפנים שהסלעים הם מחסה להם. אבל האדם, מי שנשמת אדם בקרבו נשמתו לא תוכל לחסות כי אם בבניינים שהוא בונה בעמלו הרוחני, שאיננו פוסק תמיד עבודתו הזריזה.

עכשיו אתה מבין, שכל הדברים הללו לא ייתכנו אלא בחלום. אתה מבין שאלה אינם אלא שגעונות ילדותיים, פירות מטופשים של דמיון שאינו מודע לעיוות שלו - במילה אחת, שאלה חלומות ואתה יוצרם. סימני החלומות מוחשיים כולם, היה עליך לזהותם מוקדם יותר.

זאת האמת, כפי שחשפתי אותה לפניך: אין אלוהים, אין יקום, אין מין אנושי, אין חיי העולם הזה, אין שמיים ולא גיהנום, הכול חלום - חלום אווילי וגרוטסקי. דבר אינו קיים מלבדך. ואתה אינך אלא מחשבה - מחשבה תועה, מחשבה חסרת תועלת, מחשבה חסרת בית, הנודדת אבודה בין הנצחים הריקים!

היה זה כאילו פרץ הזעם העיוור הזה טיהר אותי כליל, סילק ממני כל שמץ של תקווה; ואז, עם מבט מוטה אל הרקיע האפל בעל שלל הסימנים והכוכבים - אז, בפעם הראשונה, הראשונה בהחלט, פתחתי את ליבי אל האדישות הנדיבה של היקום.

היא אמרה, "אם תלך לאט, אתה מסתכן במכת חום. אולם, אם תלך מהר, תתחיל להזיע, ובישיבתך בכנסייה תחטוף הצטננות." הבנתי את הנקודה שלה. כך או כך אין מוצא.

אמא מתה היום. או, אולי, אתמול; אינני יכול לומר בבטחון. המברק מן ה'מעון' אומר: אמך נפטרה. ההלוויה מחר. השתתפות עמוקה בצערך. כיוון שכך נשאר הענין תלוי בספק; יכול שאתמול אירע הדבר.

'איזה טיפש אתה!' אמר, 'האם אתה עיוור עד כדי כך, שלא גילית עדיין ששפיות ואושר הם שילוב בלתי אפשרי? שום אדם שפוי לא יכול להיות מאושר, מפני שהוא חי במציאות ורואה כמה היא נוראה. רק משוגעים יכולים להיות מאושרים, וגם בינהם, מעטים בלבד'.

מי שחיים באופן אצילי, גם אם חייהם אינם מתנהלים לאור הזרקורים, אל להם לחשוש שחייהם היו לשווא. דבר מה קורן מחייהם, זוהר כלשהו המשמש מורה דרך לחבריהם, לשכניהם, וייתכן שגם לדורות הבאים.

לעולם אל תפחד ללכת אחרי הזרם ולעולם אל תפחד לקחת את הזרם אחריך.

התחזית להערב - חשוך עד הזריחה.

מי שאין ליבו אמיץ לשחות נגד הזרם בגבורתו, ישוט עם הזרם על אפו וחמתו.

להערכתי, מתקנים חברתיים יצרו אומללות רבה יותר מכל כוח אחר בהיסטוריה האנושית. הראו לי את מי שאומר 'יש לעשות כך וכך' ואראה לכם ראש מלא כוונות זדון שאין להם מוצא אחר. מה שעלינו לחתור אליו - תמיד! - הוא למצוא את הזרימה הטבעית ולנוע עמה.

אף-פעם אל תשכח שרק דגים מתים שוחים עם הזרם.

הנער התחיל להבין שתחושות הן לאמיתו של דבר צלילה מהירה של הנפש אל תוך הזרם הכלל עולמי של החיים, שם תולדותיהם של כל בני האדם מחוברות יחד, ואפשר לדעת כל דבר, כי הכל כתוב שם.

אני רוצה לקנות בית ליד הים כדי לראות כל בוקר את הזריחה.

קרל לואיס, איזה אצן מדהים. כל הזרועות שלו וכל המרפקים וכל הברכיים רצים באותו כיוון.