הדברים הפשוטים ביותר בחיים הם המיוחדים ביותר; רק אנשים חכמים מסוגלים להבין אותם.

...בקיץ אלה השעות שספרד כולה ישנה. החום נמשך עד לרדת הלילה, וכל הזמן הזה הוא צריך לשאת את המעיל. אבל כשחשב להתלונן על כובד משקלו, זכר שהמעיל הוא שהגן עליו מפני קור השחר.

מה שקורה פעם אחת אינו יכול לקרות שוב. אבל מה שקורה פעמיים, יקרה גם בפעם השלישית.

זה אנחנו שמזינים את נשמת העולם, והעולם שאנו חיים בו יהיה טוב יותר או גרוע יותר אם אנחנו נהיה טובים יותר או גרועים יותר. וכאן מקומה של האהבה. כי כשאנחנו אוהבים, אנחנו תמיד מתאמצים להיות יותר טובים ממש שאנחנו.

אז תמות בזמן שאתה חי את ייעודך. זה הרבה יותר טוב מלמות כמו מליוני אנשים אחרים, שאפילו לא ידעו שיש להם ייעוד.

השעה החשוכה ביותר היא השעה שלפני עלות השחר.

כל חיפוש נפתח תמיד במזל של מתחילים, וכל חיפוש מסתיים במבחן למנצח.

תגיד ללב שלך שהפחד מפני הסבל גרוע מן הסבל עצמו, ושום לב אף פעם לא סבל מפני שהלך לחפש את חלומותיו, כי כל רגע של החיפוש הוא רגע של פגישה עם אלוהים ועם הנצח.

"הלב שלי בוגד," אמר הנער לאלכימאי, "הוא לא רוצה שאני אמשיך."

"זה טוב", ענה האלכימאי, "עובדה שהלב שלך חי. זה טבעי לפחד לתת תמורת חלום אחד את כל מה שכבר הצלחת להשיג."

אנשים חולמים על השיבה הביתה יותר מאשר הם חולמים על היציאה לדרך.

תזכור שבמקום שבו נמצא לבך, שם נמצא האוצר שלך. אתה צריך למצוא את האוצר כדי שכל מה שלמדת בדרך אליו יהיה בו הגיון.

אבל אין לשלוף נשק אלא אם כן משתמשים בו. הנשק הוא הפכפך כמו המדבר, ואם לא משתמשים בו, בפעם הבאה אולי הוא לא ייפעל. אם יהיה כלי נשק אחד שלא ישתמשו בו עד סוף היום מחר, ישתמשו בו נגדך.

אם אתה שם לב להווה, אתה יכול לשפר אותו, ואם אתה משפר את ההווה, מה שיבוא אחר כך גם הוא יהיה טוב יותר. תפסיק לחשוב על העתיד. תחיה כל יום לפי תורת הנביא, מתוך ביטחון שאלוהים אוהב את בניו. כל יום כשלעצמו מביא איתו את הנצח.

אינך יכול להיות יעיל בקרב אם אתה יודע שגורלך נחרץ למוות.