אין זיכרון שהזמן לא מוחק, כפי שאין כאב שהמוות אינו מסלק.

צודקים הם אלו האומרים, כי על אדם לאכול קורטוב של מלח עם חברו בטרם יוכל להכיר אותו.

היה עדיף לי לאבד יד, ובתנאי שלא הייתה זו היד המטפלת בחרב; הואיל ופה חסר שיניים הוא כמו מטחנה בלי אבן ריחיים, סנצ'ו; וכל שן בראשו של אדם יקרה לאין שיעור מיהלום.

רבים יוצאים להביא צמר, וחוזרים גזוזים בעצמם.

יש המגלמים קיסרים, אחרים מגלמים אפיפיורים ואת כל הדמויות שאפשר לקבץ בקומדיה אחת, אך בסוף ההצגה, שהוא סוף החיים, נוטל המוות את התלבושות שהפרידו ביניהן וכולן שוות בקבר.