- מציג ציטוטים 1 - 15 מתוך 29 תוצאות עבור הערך גשם
» סדר רשימה לפי:
"
ומזל שהיה קיץ, ואפשר לצאת לגג הגדול ולהשקיף דרך שני בתים לא צמודים על חתיכת שובר גלים ופלח ים כחול, ולהישען על המעקה כדי לירוק לרחוב ולהפתיע אנשים שמרימים את הראש למעלה ומתפלאים איך יורד גשם משמיים כל כך נקיים.
{ מתוך הספר "מיי פירסט סוני" }
8
 
"
אני לא שייך לאנשים שחושבים אם כל מה שחשבנו עליו בשנות ה-60 לא התגשם, אז כל מה שאמרנו ועשינו היה שגוי. אמנם אין שלום בעולם למרות מאמצינו, אבל אני עדיין מאמין שהרעיון ההיפי של שלום ואהבה היה בעל ערך. אם מישהו קם ומחייך וחוטף סטירת לחי, הסטירה לא מבטלת את החיוך. הוא היה קיים.
9.4
 
"
והם יצאו אל הגשם שהתחיל בינתיים, מליוני מיתרי בדולח שתמכו בעננים הכבדים.
{ מתוך הספר "למאטיס יש את השמש בבטן" }
- -
 
"
יש דברים שאתה הולך לראות, שיקשו עליך לחייך בעתיד.
אבל עם כל מה שאתה רואה,
דרך כל הגשם והכאב,
אתה חייב לשמור על חוש ההומור שלך,
אתה חייב להיות מסוגל לחייך דרך כל השטויות האלה.
זכור את זה.
{ מתוך השיר "Smile" }
9.8
 
"
לפעמים מתעלל בך הדמיון באכזריות. כך זה בעניני נשים, רעיונות וארצות. אתה אוהב רעיון, הוא בעיניך היפה ברעיונות, אך לאחר שהוא מתגשם, אין הוא דומה לעצמו בכלל, ואפילו נעשה טינופת ממש.
{ מתוך הספר "עפיפונים", מפי הדמות 'לודו' }
9.4
 
"
אהבה כמו גשם, יכולה להשרות ברכתה מלמעלה, להמטיר על זוגות שמחת רוויה. אבל לפעמים, בלהט זעמם של החיים, מתייבשת האהבה על פני הקרקע ונאלצת להשרות ברכתה מלמטה, לטפל בשורשיה ולשמור על חיותה.
{ מתוך הספר "חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן" }
8.7
 
"
האפשרות שהחלום יתגשם היא שעושה את החיים מעניינים.
{ מתוך הספר "האלכימאי" }
9.6
 
"
אנשים הם מוזרים כשאתה זר,
פרצופים נראים מכוערים כשאתה לבד,
נשים נראות מרושעות כשאתה לא רצוי,
הרחובות לא הוגנים כשאתה למטה,
כשאתה מוזר,
פרצופים יוצאים מהגשם.
כשאתה מוזר,
אף אחד לא זוכר את שמך.
{ מתוך השיר "People Are Strange" }
9.7
 
"
אדם בעולמנו משול לטיפות הגשם, חלקן גולשות במדרון ונעלמות בים כאילו לא היו וחלקן נספגות באדמה ומשאירות בה את חותמן.
9.9
 
"
פעם הייתי מתבאס כשירד גשם, אבל אז הבנתי שככה אלוהים שוטף היפים.
8.4
 
"
היו ימים ששאפתי להפליג על שבעה ימים ולהכיר את העולם מכל עבריו, היום אני כבר יודע כי כל מה שהייתי עשוי לגלות במסעותי בעולם הגדול אפשר לגלות גם בכפרי. טיפת גשם על זגוגית חלוני, תשקף את הקשת בענן ממש כמו פני האוקיינוס, וכל השאלות שעשוי אדם לשאול יכול אני לשמוע אותן גם כאן, במרפסת ביתי. ואין שם, במקומות אחרים, תשובות רבות יותר.
{ מתוך הספר "בינת השכוי" }
9
 
"
אינני מתרעמת על אוהבי האמת אלא על האמת עצמה. איזו הקלה או נחמה יש באמת בהשוואה לסיפור? איזו תועלת מביאה האמת בחצות הלילה, בחושך, כשהרוח שואגת בארובה כמו דוב מרוגז? כשהברקים מטילים צללים על הקיר והגשם נוקש על החלון בציפורניו הארוכות? לא. כשהפחד והקור מקפיאים אותך באכזריות במיטה כמו פסל, אין לצפות שהאמת האכזרית במערומיה תמהר לבוא לעזרתך. אז את זקוקה לנחמה הרכה והמלטפת של הסיפור. לביטחון המפייס והמערסל של השקר.
{ מתוך הספר "הסיפור השלושה עשר" }
8.5
 
"
אילו רק ידענו, אדון, מה אומרות האבנים, מה אומרים הגשם והפרחים. אפשר שהם קוראים - קוראים לנו - ואנו איננו שומעים אותם. מתי תיפתחנה זרעותינו לחבק את הכל - את האבנים, את הגשם, את הפרחים, ואת בני-האדם? מה דעתך על כך, אדון? ומה אומרים ספריך על כך?
{ מתוך הספר "זורבה היווני", מפי הדמות "אלכסיס זורבה" }
10
 
"
רוב האנשים רוצים למות בשינתם, אני משער. אף-פעם לא לדעת שזה קורה, כמו זירת פשע - הפתעה, אתה מת... אני מעדיף לדעת מראש שאני עומד למות. למעשה, הייתי רוצה להיות מאובחן עם סרטן, כדי שיהיה לי מעט זמן להכין את עצמי. לחזור אל יער הגשם פעם אחת נוספת, לקרוא שוב את "מובי דיק". אולי להירשם לתחרות שח-מט בינלאומית. לפחות שיהיה לי מספיק זמן לומר "להתראות" לאנשים שאני אוהב.
{ מתוך הסדרה "זירת הפשע", מפי הדמות 'גיל גרישם' (עונה 6, פרק 24) }
9.3
 
"
הייתי צעיר וטרם למדתי לומר לא לאישה (מעטים הגברים, יורשה לי להעיר, הלומדים לומר זאת עד שהם נהיים זקנים מכדי שיהא אכפת לנשים מה בכלל אמרו).
{ מתוך הסיפור "ארוחת צהריים", מקבץ "גשם" }
9.5