כששאלו את אינשטיין מה יקרה במלחמת העולם השלישית, הוא אמר שהוא לא יודע, אבל שכולם ילכו בנחת עם סדינים לבית הקברות, כדי שלא תהיה פאניקה. וגם אתם תתקדמו לאט ובנחת כדי שלא תהיה פאניקה.

תלמידה (מתלבטת לגבי מועד ב'): אם אני אתחרט?

מורה: אז אני אתלה אותך בחצר בית-הספר!

לטובתך, לטובתי, ולטובת המורה הפרטי, תפסיקי לדבר ותהיי איתי.

תלמידה: לא היה מי שיעיר אותי, אז התעוררתי מאוחר...

מורה: רגע, ומישהו שיחליף לך טיטולים, היה?

מורה: מישהו ראה פעם לוויתן אמיתי?

תלמיד: כן! אני!

מורה: באמת?! איפה?

תלמיד: בטלוויזיה.

מישהו הצביע ולא שמעתי?

כולכם רצים עכשיו 12 דקות. מי שיסיים יותר מוקדם - ילך הביתה יותר מוקדם.

כל הדור של היום עם ה-'זה' וה-'כאילו'... פעם בא אלי תלמיד ואמר לי: 'שמתי את הזה שלי בזה שלך'. תירגעו, הכוונה היא את העבודה שלו בתא שלי.

כתוב לך 'הצג', לכי תידעי מה רוצה ממך הטמבל שכתב את הבחינה... כמובן שאני כתבתי את הבחינה...

כולם להיות בשקט מוחלט! אני לא צוחק - יש קולות בראש שלי והם מתערבבים עם הקולות שלכם וזה מעצבן!

מחר תביאו שמפו, אנחנו הולכים לחפוף משולשים!

אני יוצאת דקה לחמש דקות.

תלמיד: אתה מכתיב עכשיו?

מורה: לא, אני מספר לך את החלום שחלמתי אתמול.

הנה עוד כמה ילדים שהגננת הזניחה בגן.