מכתבים אל פליצה | ציטוטים

את בני-האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם. לשנותם אי אפשר, לכל היותר אפשר לשבש להם את מהותם. הרי אדם אינו עשוי חלקים-חלקים באופן שאפשר להוציא כל חלק לחוד ולהחליפו במשהו אחר. אלא הכל שלמות אחת ואם את מושכת קצה אחד, גם הקצה האחר ניסוט שלא מרצונך.

לכתיבה שלי דרושה לי פרישות, לא כמו של "נזיר מתבודד", פרישות כזאת לא תספיק, אלא כמו של מת. כתיבה, מבחינה זו, היא שינה עמוקה יותר, כלומר, מוות, וכמו שאי אפשר ואין מושכים ומוציאים מת מקברו, כך גם אי-אפשר למשוך אותי משולחן-הכתיבה שלי בלילה.

זה כעשר שנים אני מרגיש במידה גדלה והולכת שאינני בקו הבריאות. ההרגשה הנוחה שגופךָ נשמע לך מכל הבחינות, שגופך פועל גם בלי שאתה שם לב אליו ודואג לו כל הזמן, ההרגשה הנוחה הזאת, שרוב בני-האדם שואבים ממנה תמיד את עליזותם ובייחוד את היכולת להתנהג בחופשיות - ההרגשה הנוחה הזאת חסֵרה לי.

אלוהים, הלוואי שלא היית קיימת בעולם אלא רק בי, ואף מוטב מזה, הלוואי שאני לא הייתי קיים בעולם כי אם רק בך. לבי אומר לי שאחד מאתנו מיותר כאן, ההפרדה לשני אנשים היא בלתי-נסבלת.

אנא הציעי תרופה שתעצור בעדי מלרעוד כמשוגע מרב שמחה כאשר אני מקבל וקורא את מכתבייך... הענקת מתנה לי, מתנה שכמותה אך לא חלמתי שאמצא בחיי אלה.