אני מודה לך שלימדת אותי להקשיב לעצמי.
מודה לך על ימים שבהם בכיתי את עצמי לדעת.
תודה לך על הרגעים של רגע לפני שבירה מוחלטת,
ותודה על זה, לא בגלל הקושי,
אלא בשביל שבפעם הבאה, הרגעים יהיו קצרים יותר.
תודה על שלימדת אותי לתפקד גם כשהכל מת לי מבפנים.
לחייך גם כשהלב בוכה, להקשיב למישהו אחר, כשאני רוצה לספר.
תודה עליך, תודות שמעולם לא תשמע, כי לא אנחנו קובעים הכל...
יש מישהו גדול מאיתנו למעלה. תודה על שגרמת לי להבין גם את זה.

החיים לימדו אותי על אהבה,
עד כמה היא עמוקה,
עד כמה היא פוצעת,
עד כמה אתה חסר אונים לעומתה,
עד כמה היא עצובה כשאי אפשר להעניק אותה.

החיים לימדו אותי על אמון,
עד כמה הוא שביר,
ועד כמה הוא יפה כשהוא ניתן שנית.

החיים לימדו אותי על חברות,
עד כמה היא נדירה,
וכמה היא שלמה כשהיא מושגת.

החיים לימדו אותי שלנתינה אין גבול,
ושתמיד יש אנשים טובים בדרך.