כה אמר זרתוסטרא | ציטוטים

ימים רבים מדי אצל הבדידות ישבתי ושכחתי את השתיקה.

ואולם זרתוסטרא הסתכל באנשים והשתומם. וכה אמר: האדם הוא חבל המתוח בין חיה ועל-אדם – חבל על פני תהום. והוא חצייה מסוכנת, והימצאות בדרך מסוכנת, והבטה-אחורנית מסוכנת, וחלחלה ועצירה מסוכנת. גדלותו של אדם בזה, שהוא גשר ולא מטרה: מה שאפשר לאהוב בו, באדם, הוא זה שמעבר הוא ושקיעה. אהבתי את אלה אשר אינם יודעים לחיות אלא כשוקעים, כי המה המתעלים. אהבתי את אנשי הבוז הגדול, כי המה אנשי ההערצה הגדולה וחיצי הערגה אל החוף השני. אהבתי את אלה אשר אינם מוצאים להם טעם לשקוע ולהקריב עצמם מעבר לכוכבים, כי אם את המעלים עצמם קורבן לארץ, למען תיעשה ביום מן הימים ארצו של העל-אדם.

קשה לחיות עם בני אדם, כי כה קשה היא השתיקה.

מתנות חסד גדולות אינן ממלאות אדם רגש תודה, כי אם רגש נקם.

בקש מן הבורא להעלים עין מעצמו - וברא את העולם.

רֵעים חיים אני צריך, ההולכים בעקבותיי, משום שרצונם ללכת בעקבות עצמם.

מן ההכרח הוא לקטום את אזניכם כדי שתוכלו לשמוע בעיניכם.

אומרים אתם: העניין הטוב הוא המקדש את המלחמה? ואני אומר לכם: המלחמה הטובה היא המקדשת כל עניין.

לכדור הארץ יש עור, לעור הזה יש מחלות, אחת המחלות הללו קרויה - 'אדם'.

תמיד יש מעט שיגעון באהבה. אבל תמיד גם יש מעט היגיון בשיגעון.