הרמן הסה | ציטוטים

בדידות היא אי תלות, ואני ביקשתיה ורכשתיה לי בשנים ארוכות. היא הייתה קרה, אך עם זאת שלווה הייתה, שלווה להפליא וגדולה לאין שיעור, כחלל הקר השליו.

מן הראוי שהמכאוב ימלא גאווה את לב האדם, כל מכאוב - תזכורת הוא לרום מעלתנו.

אללי, כיום אני יודע: אין לך דבר בעולם שממנו נרתע אדם יותר מאשר ההליכה בדרך המובילה אל עצמו!

אני לכשעצמי נתחלחלתי מיד בשל התחושה החדשה, הייתי מוכן לנשק לאלתר את רגלי אבי כדי שימחנה במחילתו. ואולם אי-אתה יכול למחות במחילה דבר שבמהות, וזאת חש ויודע כל ילד בלא פחות עמקות מכל חכם.

מורה מעדיף חמורים אחדים בכיתתו, מאשר גאון אחד ויחיד. ובעצם הצדק עמו, כי אין זה מתפקידו לייצר אנשי רוח מופלאים, אלא יודעי לטינית טובים, מביני חשבון ואזרחים ישרי לב נאמנים. אבל, מי סובל יותר ממי, המורה מתלמידו או להפך? מי משניהם עריץ יותר, מי מציק למי יותר, ומי משניהם הורס ומחלל חלקים מנפש הזולת ואת חיי הזולת? את זאת אין לבדוק מבלי להתמרמר.

זהו המאבק הנצחי והבלתי מאוזן שבין הביקורת והיצירה, שבין המדע והאמנות, ואשר בו צודק המדע תמיד מבלי להביא בכך תועלת כלשהי למישהו.

חייו של כל אדם הם מסע אל עצמו, ניסיון למצוא דרך, רמז למשעול. מעולם לא היה האדם שלם עם עצמו בתכלית השלמות, אף-על-פי-כן כל אחד שואף לכך.

הן לא רציתי אלא לנסות ולחיות את אשר ביקש לצאת תוכי מאליו. מדוע היה הדבר קשה כל כך?

האדם חייב לנסות כל העת את הבלתי אפשרי - כדי שיווצר האפשרי.