ז'אן דה לה ברוייר | ציטוטים

אל נא נכעס על בני אדם בראותנו את נוקשותם, עוולתם, גאוותם, אהבת עצמם, בהיותם כפויי טובה ובשוכחם את הזולת. הם עשויים כך; זה מטבעם, כמו שהאבן נופלת וכמו שהאש משתלהבת.

חוסר יכולת לסבול את כל הטיפוסים הרעים הממלאים את העולם, אינו מעיד על אופי חזק. צריך לדעת לסחור בזהב ובכסף קטן.

כאשר אנו עושים דיינו לאנשים מסוימים כדי שנהיה זכאים לרכוש את לבם, אם זה לא מצליח כלל, קיים עוד אמצעי והוא - לא לעשות דבר.

לקדם את הידידות אין אנו יכולים, אם למחול על מגרעות קטנות אין אנו מוכנים.

אלף אנשים הורסים את עצמם בהימורים, והם אומרים בקרירות שלא יוכלו לוותר על ההימור; איזה תרוץ! האם קיימת עוד תשוקה כה אלימה או מכלימה שמילים אלה יתאימו לה? האם אפשר לקבל את דבריו של מי שאומר שלא נוכל לוותר על הגניבה, הרצח, הנמהרות? משחק איום ללא איפוק, ללא גבול שבו אין לאדם מטרה אלא להרוס את מתחרהו לגמרי, שבו תאוות הבצע מעבירה אדם על דעתו.

אך שלושה מאורעות עיקריים בחיי המין האנושי: לידה, חיים ומוות. בהולדתם אין בני האדם חשים, במותם הם סובלים ובינתיים שוכחים הם לחיות.

כשאנו צעירים אנו אוגרים לימי זקנה; כשאנו זקנים אנו חוסכים למוות.

אין דרך שתהיה ארוכה מדי לאדם המתקדם בה בלי כפייה ובלי חיפזון, ואין מטרה שתרחק ממנו אם יתכונן אליה בסבלנות.

אלה המבלים את זמנם בדברי הבל מתאוננים כי הזמן קצר. הם מבלים את זמנם בלבוש, בשינה, בשיחות בטלות, בהחלטות ריקות על מעשים ממשיים שאינם עושים - להם הזמן קצר. אלה המפיקים תועלת ממשית מהזמן - להם שעות פנאי מרובות.