פאפא יאנארוס מחה את עיניו בהתמרמרות. הביט סביבו פן ראה אותו מישהו בקלקלתו. התאפק; אולם הנעימה הזאת, שנים כה רבות לאחר ששמעה, עדיין הוספיה לקרוע את לבו. כאילו הוסרה הקליפה הדקה העוטפת את התוך של בני-האדם, הקליפה העשויה דאגות יום-יום ופשרות פחדניות, והנעימה העצורה התפרצה משוחררת, ללא רסן. כל הנוראות שחשש פאפא יאנארוס כי הן נמצאות בתוך תוכו ולא העז לחשוף אותן לאויר העולם, שוחררו על-ידי הנעימה הזאת, ופאפא יאנארוס הביט מזועזע במה שנגלה לו בקרבו ובקרב העולם.

(ניקוס קאזאנצאקיס)