...אנחנו אף לכזב לא נדע בשכלנו אנו! רשאי אתה לכזב לי, ואולם כזב על פי דרכך אתה ואז על פיך אשקך. הכזב על פי דרכך אתה - הרי זה כמעט טוב מן האמת על פי אחרים. במקרה הראשון הרי אתה אדם, אך בשני אינך אלא ציפור בלבד! האמת לא תברח אולם מקור החיים עלול להסתם.

(פ. מ. דוסטוייבסקי)