ברחתי ורצתי. ילד בן ארבע-עשרה רץ מהר. הוא רץ מהר במיוחד כשהוא לא מסתובב כדי לראות את ההורים שלו בפעם האחרונה, מפני שזה ימנע ממנו להמשיך ולברוח. והיום אני בטוח שגם הורי לא הסתובבו כדי להביט בי בורח, כדי לא להסב את המבטים אלי. האומץ, אדוני המפקח, האומץ האמיתי הוא לא להביט בילדך כשהוא בורח, כדי לאפשר לו לשרוד.

(רוברט בובר)