כך, בהבזק הזיכרון הזה ששב וגח במכת מחץ, ידעתי מי אני, מאין באתי, ולאן אני הולך. מן הזיכרון הזה שאבתי, בהיחלצי מן האין, את מעיינות חיי ששבתי ואיתרתי... כך , מחמת שובו של הזיכרון, של אסון החיים, נודיתי מן האושר המטורף שבשכחה. ועברתי מן האין הערב אל חרדת החיים.

(חורחה סמפרון)