מתוך ספרים - מתוך מחזות | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

סופם של הטובים היה טוב, ושל הרעים רע. זוהי מהותה של הבדייה הסיפרותית.

ראה נא, אלג'רנון, אני רואה זאת מחובתי לומר, שהגיע הזמן שמר בנבורי יחליט סופית אם הוא מתכוון לחיות או למות.

אם לפעמים נדמה לרגע שבכל זאת יודעים משהו זה עוד יותר גרוע, מפני שמוטב לחיות בלי לדעת שום דבר מאשר לחיות בטעות, אבל מי בעצם יודע? במחשבה שניה, אולי דוקא הרבה יותר קל לחיות בטעות מאשר בחושך.

החושך טהור, זך ונעדר תמונות וחזיונות. החושך הוא ללא קץ, ללא גבולות. החושך הוא האין סוף שכל אחד מאיתנו נושא בחובו.

לעתים, זה לא שאתה נעשה שמן יותר, אלא שפתח הדלת נעשה משום מה צר יותר ואז פשוט כדאי לא לעבור דרכו.

הם נסחפו למעלה, הסתחררו לאיטם סביב עצמם, כמו זרעי שקמה הנופלים בסתיו מעץ השקמה, רק בכיוון ההפוך.

הרופא שלי אומר שיש לי ליקוי תפקודי בבלוטת תחושת האחריות הציבורית וחסר מולד בסיבים מוסריים, וכי אני פטור לפיכך מהצלת יקומים.

מוסר ההשכל שאפשר להוציא מסיפור זה: אין להשליך את האות ק' לעבר ליגוסטרום, אבל למרבה הצער יש מקרים שבהם הדבר הוא בבחינת בלתי נמנע.

ההיסטוריה של כל ציביליזציה גלאקטית בעלת חשיבות מוכיחה, כי הן עוברות שלושה שלבים ברי הבחנה: השרדות, חקר ותחכום. הידועים גם כשלבי ה-'איך' ה-'למה' וה-'היכן'. את השלב הראשון, למשל מאפיינת השאלה 'איך נאכל?', את השלב השני השאלה 'למה אנחנו אוכלים?' ואת השלישי מאפיינת השאלה 'היכן נאכל צהריים?'

כשהנערה הזהובה יכולה להעלות דברי תפילה מעל שפתי החוטא, כשעץ השקד העקר יחזור ויפרח, ומערה פעוטה תשפוך את דמעותיה, רק אז ינוח הבית מרוגזו וזעפו, והשלום ישוב אל קאונטרוויל.