ברכות לחגים ולמועדים | ברכות, ברכה

[ברכה לאמא לחג ראש השנה]
בפרוס השנה החדשה,
כולנו תקווה שתבוא עלינו לטובה,
נאחל לך את מיטב הברכות,
שנת אושר, בריאות והצלחות,
מי ייתן שימתקו ימייך
טעמם כדבש,וריחם כיסמין ויין,
שאי פרי ממעשייך
מאיתנו כל אוהבייך.

חלפו מאז ליל הסדר - שבעה שבועות,
ועתה מזדרזים וקוצרים את התבואות,
זה חג של שמחה, ביכורים והתחלות,
ובל נשכח שניתנו לנו גם עשרת הדיברות.

החג מלא בכל טוב, מעלות וגם שפע,
נולדים חיים חדשים והצמחים מלבלבים בטבע,
קוראים במגילת רות ומקשטים בצבעים ירוקים,
ובעיקר מתפללים ואוכלים מאכלים חלביים.

בכל היקום הגדול והמקסים,
ישנם אנשים עם ערגה וכיסופים,
על העיר ירושלים תמיד חולמים,
שתהיה שייכת להם לעולמים.

שנים רבות היו קרבות בין עמים שונים,
וכעת נותרו היהודים, הנוצרים והמוסלמים,
ירושלים שנוסדה על ידי דוד המלך,
המתינה 2000 שנה בסבלנות על אם הדרך.

והגיע היום אחרי אלפיים שנות דור,
כשהצבא שלנו נכנס לעיר-וכל חייל הפך גיבור,
מאז שומרים אנו עליה כעל בבת עינינו,
שאף אחד לא יעיז לקחתה מידינו.

ואנו שקבענו יום מיוחד לעיר ירושלים,
חוגגים לה במסיבות, חגיגות ופסטיבלים,
העיר הקדושה ושזורת פרחים וכתרים,
תישאר שלנו לעד ולנצח נצחים.

כשמגיע חג ולא משנה כיצד הוא נקרא,
ההתרגשות והתוכניות - עולות דרגה,
ראשית דואגת להכין תשומת לב קטנה,
לכל אחד מאהוביי ולתת להם תשורה.

לא משנה מה גודל המתנה,
העיקר שהיא ניתנת מכל הנשמה,
וכמובן לא נפסח על חגיגת הארוחה,
כשסביב השולחן יושבת כל המשפחה.

ולאחר ששבענו מארוחה דשנה,
מתחילים לספר ולפתח שיחה,
ובין קינוחים, פיצוחים ושתייה,
מחליטים פה אחד לצאת אל הגינה.

ושם דנים, חושבים ונועצים,
מה לעשות מחר - לשמח את הילדים,
ושוב כולנו יחדיו מחליטים,
שיהיה נחמד לצאת לטיולים.

וכך עובר חולף לו החג,
וכל אחד חוזר הביתה מתחת לקורת הגג,
בתקווה שבקרוב חג נוסף יגיע,
ושוב אצל אמא ייפגשו - והשמחה תרקיע.

חג החנוכה הוא חג האורים,
בו חוגגים גדולים וקטנים,
השמחה גדולה שבעתיים,
כי יש חופשה כמעט בת שבועיים.

מטגנים לביבות וגם סופגניות,
לכבוד הדודים, האחים והאחיות,
לא נסרב לכבד גם לשכנים
כי איתם נצטרך לגור עוד מספר שנים.

וכעת ניגש לטקס הדלקת הנרות,
נשיר זמירות ונאמר גם ברכות,
וכולם מסביב כבר ללא סבלנות,
ממתינים ומבקשים להתכבד בטעימות.

נסכם עתה את חג החנוכה,
שתמיד תהיה לנו אורה ושמחה גדולה,
ובעזרת ה' נתברך בשנים ארוכות,
כדי שגם בעתיד נמשיך להדליק נרות.

הגיע ל"ג בעומר והשמחה באוויר מורגשת,
בחג זה אפשר ורצוי להשתמש בחץ וקשת,
התחושה נעימה, טובה ומאד מרגשת,
כי הרבה מדורות דולקות והאש בהן רוחשת.

ביום זה מציינים את ניצחון היהודים,
על הצבא של הרומאים האכזריים,
ובר כוכבא שנלחם בעוז והדליק גם משואות,
יישאר לעד כ"סמל" גבורה למשך הרבה דורות.
.

ישראל הקטנה והיחידה היא מדינה מיוחדת במינה,
לא מגיבה כשמתפוצצים ונופלים מעירק טילים בשיטחה,
הקטיושות מלבנון והמתאבדים מעזה הדרומית,
הצטרפו לפגזים שנשלחו מסוריה הצפונית.

ולמרות הצרות והתלאות שחשים האזרחים,
כולם רוצים עדיין לקנות דירה בת שלושה חדרים,
אף שהמחיר מוגזם ועולה יותר מאשר בפריז,
המשקיעים החליטו לרכוש - ולהוכיח שאיש כאן לא מפריז.

וכאילו לא די לנו באלה הדברים,
מוצפים אנו בעשרות פוליטיקאים מתבטלים,
גם עוזריהם לכאורה - שהם סגל הפקידים,
ממאיסים עלינו את החיים - עקב הטלת מיסים.

טיב איכות השירות - ממש לא מרנין,
ובנוסף גם מזג האוויר - לרוב זה חמסין,
אז בקיצור הרבה דברים אנחנו שונאים,
אך בכל זאת אנו נשארים - כי זאת מדינת היהודים, שאנו כל כך אוהבים.

אין כארץ ישראל - באף מקום בעולם,
כי פה התקבצנו מכל התבל - רבבות אדם,
זו ארץ יפה, מקסימה ונהדרת,
למרות שבמלחמה תמיד היא מאויימת.

הפעם הרעה נפתחה מכיוון אירן,
כי האייטולה הרשע חושק בשטחנו הקטן,
ה"נחש" את ישראל רוצה להשמיד ממש,
אך אנו נעמוד מולו איתן ללא חשש.

על כן באומץ ובעוז נתחסן כל התושבים,
ולא נפחד מהזדונים והרשעים,
נותר לנו לקוות בלב שלם ולייחל,
שאלוהים ישמור לעד על כל עם ישראל.

אליהו מביט בשעון, ואז במראה,
"אין סיכוי", ממלמל, "לא שוב",
הפקק משתרך, מישהו צופר מאחורה,
הוא שולף תשחץ ועט נובע עלוב.

השורה מתקדמת בקצב אחיד,
ואליהו שלנו באופק צופה,
תוהה לפתע איך ארע מזלו,
"לסנטה זה ודאי לא קרה, או יקרה".

כשבתשחץ נשאר "מילה נרדפת לקטורת",
וההיגיון הספיק להתגבר על התקווה,
אליהו מוציא הודעה לתקשורת,
"תתחילו בלעדיי. אבוא בשנה הבאה".

פתאום לקראת תחילת האביב,
העיר מתעטפת בתחפושות סביב,
ילדים מתרוצצים מלאי מרץ,
הורים מחייכים גם אם אין חשק.

שמחה מתגברת על מרה שחורה,
לכמה ימים - שוכחים מכל צרה וצוקה,
חג פורים הגיע, ואיתו העובדה -
אין חיים בלא שמחה.