ספרים וכתיבה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

אני חולפת ליד משאית. "חברת בצ'לדר לארונות קבורה", כתוב על הדופן שלה, "סע בזהירות." זה ניגוד אינטרסים, לא?

"מה הם יעשו לי אם אסרב לטוס?", הוא שאל בטון כמוס.
"אנחנו כנראה נירה בך", ענה טוראי ראשון לשעבר ווינטרגרין.
"אנחנו?" צעק יוסריאן מופתע לחלוטין, "למה אתה מתכוון, 'אנחנו'? ממתי אתה בצד שלהם?"
"אם עומדים לירות בך, באיזה צד אתה מצפה שאהיה?" השיב טוראי ראשון לשעבר ווינטרגרין.

אט-אט, ללא הפסקה, פנתה חזרה הביתה, אל מקום בו לא היתה מעולם.

אני יכול להתמודד עם חדשות גדולות וחדשות קטנות. ואם אין חדשות, אצא החוצה ואנשך כלב.

מדינה עם סופר גדול היא כמו מדינה עם ממשלה עודפת. משום כך המשטר לעולם אינו אוהב סופרים גדולים, אלא רק בינוניים.

ארץ צחיחה ומלוחה כולה זיזים חדים. ולאנשים בה אין דימיון. הם חוזרים על מה שאומרים להם. על הכוכב שלי הייתה שושנה: היא דיברה תמיד ראשונה.

איך לא קשה לך לומר שבלי ספק הייתם זוג קצת מוזר, ושאפילו האנשים הכי קרובים לכם לא תמיד מבינים מה אתם עושים יחד?
ושאותך זה דווקא משמח, שרק שניכם יודעים.

אין כל קושי בכתיבת מסה מדעית על הפולקלור של סין המרכזית, או מחקר סטטיסטי על ירידת מספר האוכלוסים באי הנסיך אדוארד. אך ליצור משהו מקורי, הראוי לקריאה, הוא מאמץ הניתן לביצוע אך ורק ברגעים מסויימים ונדירים.

כשהתחלתי לכתוב את "עולמה של סופי", אמרתי לאשתי שאני כותב ספר שמעט מאוד אנשים יקראו, ושירוויח מעט מאוד כסף. "אם כך," היא אמרה לי, "סיים לכתוב אותו מהר."

במשך מאות בשנים היו פני הדברים בספרות כלהלן: כנגד מספר מועט של כותבים עמד מספר גדול אלפי מונים של קוראים. המצב השתנה בשלהי המאה הקודמת. עם התפשטותה הגדלה והולכת של העיתונות, שהעמידה לרשות קוראיה יותר ויותר בטאונים פוליטיים, דתיים, מדעיים, מקצועיים ומקומיים חדשים, נעשה מספר הולך ורב של קוראים - בתחילה אמנם רק זעיר שם - לכותבים. הצעד הראשון היה פתיחת מדורים של 'מכתבי קוראים' לפני קוראים של העיתונים היומיים, ופני הדברים כיום הם שכמעט אין בנמצא אדם אירופאי הנוטל חלק בתהליך העבודה, אשר עקרונית לא ימצא היכן שהוא הזדמנות לפרסם חויית עבודה, תלונה, כתבה וכיוצא באלה. ההבחנה בין הסופר לקהל מתחילה בשל כך לאבד את אופיה העקרוני. היא נעשית להבחנה תפקודית, השונה ממקרה למקרה. הקורא מוכן בכל עת להיות לכותב. בתור מומחה - והרי אם רצה בכך אם לאו, חייב היה להיעשות כזה, באשר תהליך העבודה מחייב התמקצעות יתרה, ולו בעשיה קלת ערך - פתוחה הדרך לפניו להיות למחבר. ברוסיה הסובייטית רשות הדיבור ניתנת לעבודה עצמה, ותיאורה במילים הוא מרכיב של היכולת הנדרשת לביצועה. הסמכות הספרותית אינה מושתתת עוד על התמחות כי אם על הכשרה פוליטכנית, והיא מצוייה, לכן, ברשות הכלל.